אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֵר

התנפצות טיעון העד - חלק שלישי בשני החלקים הקודמים (חלק ראשון ו שני ) ריסקתי בקפידה שתיים מתוך שלוש הנחות היסוד המרכזיות של טיעון העד. התבררו לנו שתי העובדות הבאות: יש בידינו עדות אחת, בודדת ויחידה למעמד הר סיני. ובנוסף, היא מעורפלת, חסרה ומבולבלת. שלשלת המסירה קטועה ומחוררת מכדי להיות אמינה, בעקבות פערים של מאות ואלפי שנים ברצף העברתה. לכאורה אין כבר צורך להתאמץ להפריך את הקביעה השלישית, המכריזה כי אין דרך טבעית לשתול אירוע כזה בזיכרון היסטורי של אומה שלמה. מדובר הרי בספר כאילו־קדום (פסיאודואפיגרפי), שבקלות יכול לתפוס פופולריות בשלב כלשהו במהלך הפערים שיש לנו במסורת. אבל כאן מתייצבת סוללת מחב"תים המבססים את הנחת היסוד השלישית על רכיבים רבים נוספים. קודם כל יש כלל 'אין אדם מוריש שקר לבנו'. אין סיבה שאבותינו ישקרו לנו. שנית, מאחר ובסיפור משתתפים מיליונים, 'אירוע ההשתלה' הוא סיפור קונספירציה עצום שחייב להותיר עקבות בהיסטוריה. אבל יותר מזה. מערכת המצוות התובענית במיוחד, החגים שנחגגים בקביעות מידי שנה, האיסור להוסיף בספר התורה והימצאותם של כוהנים ולוויים בעם היהודי – ה...

התנפצות טיעון העד - חלק שני אחרי ש הפרכנו את הטענה שיש מיליוני עדים להתגלות בסיני, הבעיה המהותית הבאה העולה בדיון, היא פרדוקס המסורת. עצם תופעת המסירה ה'עיוורת', שבה כל דור יקבל כאמת מוחלטת את מה שקיבל בדור הקודם (בגלל טיעון המסורת עצמו), מעידה שגם אם יתנחל שקר בעם – הוא כבר לא יסור ממנו. לכן, מסורת כשלעצמה אינה מעידה בהכרח על אמת. אבל יש עוד חולשות בטענה הזו. למסורות באופן כללי יש אמינות מפוקפקת במיוחד. ביפן יש מסורת על ראשון שושלת הקיסרים, ג'ימוּ, שהקים את יפן והפך אותה לאומה חזקה ב־11 בפברואר, שנת 660 לפנה"ס. המסורת מעולם לא נשברה, כי השושלת מעולם לא הסתיימה. עד היום מכהן הקיסר נארוהיטו, צאצא ישיר לג'ימוּ, שהיה דור שלישי לאלת השמש הקדומה. את נצחונותיו המהדהדים ג'ימוּ חייב לציפור פלאית בעלת שלוש רגליים, והוא מת בגיל 126. אבל המסורת הזו, כמו כל מסורת לאומית בעולם העתיק, כוללת אלמנטים על־טבעיים בהקמת האומה, ועל כן אמינותה נדחית בקלות. הקיסר ג'ימו מתבונן בעורב הפלאי המדריך, במהלך מסעו מזרחה. ציור של ג'ינקו אדאצ'י מהמחצית השנייה של המאה ה-19. מקור: ו...

התנפצות טיעון העד - חלק ראשון  הניסיון המרכזי והפופולרי ביותר בזמננו לבסס את האמונה במקורה האלוהי של תורת ישראל הוא הטענה על ההתגלות והמסורת ההמונית. שורשיה אי שם לפני כאלף שנה בתקופת הגאונים, עת התפלמסה היהדות מול האיסלאם והנצרות. אז היה צורך לבדל באופן 'לוגי' את האמונה היהודית מבנותיה שהתחרו בה. זויות שונות של הטיעון הופיעו אצל רב סעדיה גאון, אצל הרמב"ם, הרמב"ן, רבי יהודה הלוי, רבי יוסף אלבו, השל"ה, הרמח"ל, המלבי"ם ועוד רבים אחרים במהלך הדורות. כיום הטיעון התפתח, התאים את עצמו לעידן המודרני וזכה לעדנה. בימינו כל הדתות מתמודדות מול הספקנות המערבית, מלבד הצורך לייחד את עצמן מול דתות מתחרות. על כן נוספו לטיעון כמה דגשים וגרסאות מעודכנות בידי אנשים כגון הרבי מחב"ד, הרב מרדכי נויגרשל, הרב אורי שרקי ועוד. ארגונים כמו 'ערכים', 'הידברות', האתר 'רציו' ועוד מציגים גם הם גרסאות שונות של הטיעון, ובאנגלית שיכללו אותו הרב לורנס קלמן, הרב דוד גוטליב ועוד רבים אחרים. בדצמבר 2010, עורך בויקיפדיה בשם "אריקפ1111" החליט להקים ערך חד...